1.לילה/פנים/תא כלא
1.1 אדם בעל שיער ארוך, מטונף, גבה קומה יושב על דרגש עץ,
ציפור נוחתת על חלון כלאו, דפיקות פטיש נשמעות, האדם קם ומביט
מהחלון, רואה גרדום שאנשים בונים
דמות: עוד מעט יקירתי, עוד מספר שעות, בזריחה אצטרף אלייך,
הזריחה שהינה שקיעת חיי, חכי לי יקירתי, חכי וניפגש
(הדמות צועקת מהחלון)
הכו בפטיש יותר חזק, קדימה תכו, תכו.
סוהר (מבעד הדלת): תירגע, תפסיק לצעוק לפני שזו תהיה צעקתך
האחרונה
(הדמות צוחקת)
דמות: מחר אני מת
סוהר: תאונות יכולות לקרות, אתה לא רוצה שאקדים לך את המוות.
דמות: מה זה משנה
סוהר: תיהנה מהנשימות האחרונות
דמות: ככל שהמוות יבוא מהר כן ייטב לי.
סוהר: אתה בכלא, בכלא לא עושים טובות.
דמות(בלחישה:) עכשיו אני בכלא, מחר אהיה בן חורין
(הדמות נשכבת על הדרגש, מציתה סיגריה ומעשנת)
2. חוץ/יום/חצר צעידה בכלא
2.2 שני טורי אסירים צועדים במעגלים, (הדמות מביטה בהם מחלון
כלאה), זוג אסירים משוחח בעת הצעדה
אסיר א': תראה את הסמל, תראה איזה שלווה ניגרת מעיניו, כאילו
הוא מתפלל שהמחר יבוא, שהמחר יהיה בסדר.
אסיר ב': גורלו נגזר להיתלות
אסיר א: אבל תראה, הדבר לא ניכר
אסיר ב': הוא הרג את אהובתו, גורלו נחתם, זו הסיבה לשלוותו.
אסיר א': אבל כל אחד הורג את מי שהוא אוהב,לפעמים מספיק מבט
בשביל להרוג. חרא, אפשר להרוג עם נשיקה כמו יהודה איש קריות או
עם סכין כברוטוס, אני לא זוכר שכוח משפט שפט אותם ואם הם מתו
הם לא מתו מיתה עלובה שכזאת כמו תליה.
אסיר ב': נכון
אסיר א': תראה את שלוותו.
3. לילה/פנים/תא כלא של הנידון למוות
3.3 כומר בגלימת ארגמן ומנהל הכלא נמצאים בתוך התא, הדמות
עומדת מול החלון
כומר: בשם האב, הבן ורוח הקודש, רחם על נשמה תועה זו.
(הכומר יוצא מהתא, לתא נכנס רופא עם חלוק לבן)
מנהל הכלא: דנו היום בערעור שלך
-שתיקה-
מכיוון שאני מנהל הכלא הטילו עלי לבשר את הבשורה. הערעור נדחה,
אתה תוצא להורג. הבאתי עמי את הרופא בכדי שיבדוק אם אתה כשיר.
(הרופא מתקרב לדמות... מביט בו בלבד)
רופא: כשיר
מנהל הכלא: אם כך הכול יימשך כמתוכנן.
(מנהל הכלא והרופא עוזבים את התא)
הנידון: חבל, לא אזכה לראות עוד את יריעת האוהל הכחולה הזו
שאני מכנים שמיים.
4. יום/חוץ/חצר הכלא/אסירים צועדים ב2 טורים
אסיר א': איפה הסמל?
אסיר ב': ערעורו נדחה, נלקחו כבר מידות לארון
אסיר א':מוות נורא, להיות תלוי בין שמים לארץ. ראיתי פעם אדם
תלוי, יכולת לראות איך הוא בועט באוויר, רוצה לחיות, להילחם
במוות.
אסיר ב': דבר אחד בטוח, הוא הולך למקום טוב יותר מהיכן שאנחנו
נמצאים.
5 .לילה/פנים/תא כלא של הנידון למוות(הדמות ישנה)
שני סוהרים מחוץ לתא מביטים בו
סוהר א': בכל ימי שירותי בכלא לא ראיתי אדם כל כך שליו לבוא
המוות, הוא פה כבר יומיים, לא דמעה, לא תפילה, אפילו לא ביקש
מאיתנו עזרה למות.
סוהר ב': היית עוזר, לו ביקש?
סוהר א': השתגעת?
מנהל הכלא היה הורג אותי.
סוהר ב': מוזר, הוא אפילו לא מדבר עם הכומר, אינו מפחד מהעולם
האחר, ייתכן שהוא שליחו של לוציפר?
סוהר א': אתה קורא יותר מידי ספרים.
(הנידון מתעורר מוציא סיגריה ומעשן)
נידון: טוב שיד התליין בטווח
סוהר א': מה הוא אמר?
סוהר ב': לא הספקתי לשמוע.
6. יום/חוץ/אסירים צועדים לתוך חומות הכלא עם כלי עבודה,בדרך
הם מבחינים בכריית קבר
אסיר א': עד אור שחר יקבר פה אסיר
אסיר ב': האדמה מצפה לקורבן דמה
(אדם גבה קומה וכחוש נכנס לתוך חומות הכלא)
אסיר א': תראה הנה התליין.
אסיר ב': אני חש בחילה.
אסיר א': הוי סמל, איזה גורל אכזר.
7. לילה/פנים/תא כלא של הנידון למוות(הדמות ישנה)
שני סוהרים מחוץ לתא מביטים בו
סוהר א': עם שחר יתלה
סוהר ב': איך הוא יכול לישון כך בשקט
סוהר א': הוא הרג את אהובתו, עם שחר הוא שב אליה
סוהר ב': הייתי רוצה לילה אחד לטעום שינה שכזאת
סוהר א': היית מתחלף עמו?
-שתיקה-
8. פנים/לילה/פרוזדור הכלא
8.8 האסירים בכלא ערים צמודים לסורגים, סוהרים עוברים
בפרוזדור
אסיר א': אני לא יודע מדוע איני נרדם
אסיר ב': אנחנו נושאים וסובלים את חטאיו
אסיר א': הרגשה מחורבנת
סוהר ג': מחזה מוזר, אלו שהחטא קנה נחלה בידיהם מתפללים
סוהר ד': גורלם וגורלו הינם גורל אחד
סוהר ג': אולי אלוהים יציל אותו?
סוהר ד': אין אלוהים בכלא
(רעש של תרנגול קורא ברקע)
אסיר א: השחר הגיע?
סוהר ג': עדין לא
אסיר ב': המוות דופק בדלת מודיע על בואו
9. לילה/פנים/תא כלא של הנידון
9.9 הנידון ישן, דמות בעלת גלימה שחורה עומדת מעליו
דמות: העולם רחב, גדול, אבל לכלואים הינו כלא. אף אחד אינו
זוכה במשחק הקובייה עם החטא ובמיוחד לא כאן, עם שחר אתה בא
עימי.
10.יום/פנים/תא כלאו של הנידון
10.10הדלת נפתחת בכניסה עומדים מנהל הכלא, רופא כומר והתלין
11. יום/חוץ/גרדום
11.11הנידון למוות מכניס את ראשו לתוך לולאת חבל תליה, לידו
עומד התלין מול הגרדום עומד מנהל הכלא
מנהל הכלא: יש לך מילים אחרונות?
הנידון: כל אדם הורג את אשר יאהב
מנהל הכלא: זהו?
-שתיקה-
מנהל הכלא לתלין: המשך
(הנידון תלוי)
12. יום/חוץ/חצר הכלא
שני טורי אסירים אולם הם אינם צועדים
אסיר א': השעה כעת 8, הסמל איננו. אני יכול לראות את החבל על
צווארו, חבל מטונף. אני יכול לראות אותו נלקח בידי המוות באותה
שלווה שהוא ציפה לה.
אסיר ב': הלוואי שזה היה אני ולא הייתי צריך להמשיך כאן עוד
יום.
אסיר א': היום לא נתפלל כי נציג הרחמים לא ריחם. היום השמים
אינם כחולים למרות שנראים כחולים, היום הם אפורים כמו המוות.
היום אנשים יצטרכו ללכת מושפלים כי לו רק דיברו אמת אז ראשם
היה צריך להיטלטל מתחת לחבל.
אסיר ב': בקברו ישכב. שלוש שנים לפי התקנות לא יזרע קברו, לא
יפרח פרח, ריק וצחיח. הם חושבים שלב רוצח יכתים כל זרע אשר
יזרע, זה לא יעזור להם, האל הינו טוב כל כך. כפי שהשושן אדום
אז היכן ששם דם יפרח ולב האדם הינו לבן לכן יפרח הורד, בקברו
הם יפרחו אבל לא כאן בכלא, כאן החצץ, הסלעים, הברזל יפרח,
פרחים הם אומרים משכיחים את היאוש והחרטה.
אסיר א': לכל הפחות לא יסבול את צרות היום יום
אסיר ב': כן, בקברו ינוח על משכבו בשלום, שנת נצח שכוחה, באופל
נטמן היכן שאין שמש ואין ירח.
13. חוץ/קבר/2 סוהרים עומדים מול הקבר
סוהר א': נעשה דין, נעשה צדק,הוא הגיע אל מקומו המיועד
סוהר ב': האם יש לנו רשות ליטול חיים של מישהו אחר?
סוהר א': איני יודע אולם זה החוק.
סוהר ב': זה חוק טוב או חוק רע?
סוהר א': מהיום שקין הרג את הבל כל חוק שנחקק נועד להפרה
ואנחנו שומרים על כך שלא יראה האדם את השמש שבחוץ, היחס שלנו
כלפי מי שחלש מולינו הוא החטא האמיתי, אנחנו החוטאים ואותנו
צריכים לשים בחומות הכלא
סוהר ב': אנחנו כבר שם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.