(תובנות פסיכודאליות חלקיות)

"יש יותר מידי יופי מכדי לוותר עליו";
ציפורניה ננעצות במציאות העליזה של החיים,
גם כשהפחד מתעורר והעיניים מתרסקות
השקט שלה קורא לה לחזור.

ויש שאדם נקרה לשחייה, מזדמנת וחד פעמית,
 בלימבו נוירוטי.
נרקמים החיים שרצה לעצמו
שם הוא נחנק מחרטה ואשמה.
העליזות היא ריק אחד גדול כשאי אפשר לבחור
אלא את הדמויות בחייו,
קשורות בטבעת יהלום ריקה כמותם מהתגשמות.

לילה-
הגשרים הכי יפים בונים את ציוריה
הם לא שלה וגם לא יהיו
האשליה הביסה את הצמאון הגדול לביטוי.
מדמיינת לעצמה את היופי ומתחזקת,
ברקע, היא לא יכולה לראות,
שברים של מציאות במותו של אדם.

אתינה-
אופליה הקטנה המגישה קפה ומתמסרת
בפזיזות מאושרת של יום אחד בחיים.
סופה טרגי ובתוך כך כמעט חסר משמעות
בעיינינו היא כלה יפה
עם טבעת יהלום באצבעה הרביעית.
לעולם תהיה חלק מהים שלו
היופי.

Stay