|
אהבנו לטייל בין הפרחים
לנשק, לחבק, ולצחוק כילדים
אהבנו לנסוע אל בין עננים
לחלום על שטויות ולהמציא סיפורים
אהבנו לשבת על ספסל שבור נידח
לספר ולבכות על שלי ושלך
אהבנו לעוף אהבנו להשכח
לבהות באויר ולהיות רק סתם כך
ידענו להקשיב וידענו לדבר
ידענו עולם וידענו אחר
ידענו לחזור הבית, ידענו את המיטה
ידענו להיות בני 19 וידענו אהבה
ידענו להתעורר מאוחר בצהריים
ולהמשיך במיטה להתחבק כך בשניים
ידענו קצת ממני ידענו קצת ממך
חזרנו ונשבענו, ידענו הבטחה
נהגנו לבטוח ונהגנו להפתח
נהגנו למהר וגם להמרח
נהגנו לחלום על עתיד וילדים
נהגנו לתכנן איך חוסכים כספים
נהגנו לחלום על חצר ועל בית
נהגת לספר לי איך זה לטוס על עיט
שמעתי חדשות ואז מישהו התקשר
ופתאום נודע לי שאתה לא חוזר
טייס במטוס קרב התרסק היום בחמש
מצטערים חמודה אבל זה מה יש
נהגנו לבכות על אנשים שמתים
ועכשיו אני הולכת לקבר כל יום
לבקר ולהניח פרחים.
מוקדש בעצב
לטייס שנהרג
באותו צוות חיפו"ה
שהרעיד אותי לעד |
|
|
תמיד כשמישהו
עושה משהו נועז
מלא אנשים
חושבים שהוא
טועה, וזה
לגיטימי.
את צריכה להקשיב
למה שאת מאמינה.
מישהו מהעבר.
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.