בכל יום שעובר
זה כואב עוד יותר
איך הלב כה חסר,
בלעדייך.

בכל יום שנגמר
ולאט הוא עבר
ואיך הוא לא חזר עוד
אלייך.

בכל רגע כואב
מהרהרת בך
ותוהה לעצמי
עד כמה קשה

בכל רגע שקר
נזכרת בך
אם עדיין עומד
ובוכה

כל שידור מהרדיו
מזכיר לי
את החור שנפער
מתחתייך

כל דמעה אצל זר
מזכירה לי
איך הקרקע נפלה
מרגלייך

בכל יום שעובר
נזכרת
140, וחור שנפער

בכל יום שעובר
שואלת
איך עדיין יניב לא חזר

וזה לא חלום
וזה לא סיוט
וזה לא נקלט
שזו אכן המציאות

140 קמ"ש
ויניב כבר שייך לעבר
140 קמ"ש
והמוכר שבארז נגמר