|
נלכד המבט בענפי העצים
דקים, עירומים
כרשת מסתירת שמים.
לוח שנה כותב אביב
עוטה צינה כחורף,
בערוגות פרחים
נושק אמנון לתמר
לוחכים אדמה בסיפוק,
צהוב מלטף סגול בערגה.
ברקיע גלימה אפורה
סדקים מתהווים
מסתננים שביבי אהבה
ממרחק גיאוגרפי
06/03/06 |
|
|
טוב, תראי,
בתיה... לא
התכוונתי להעליב
אותך. לא, לא
אמרתי שאני
מתחרט על מה
שאמרתי. אני
עדיין לא חושב
שאת יותר חכמה
מהנעל השמאלית
שלי, אבל לא
התכוונתי להעליב
אותך, התכוונתי
לעזור לך להגיע
לאמת.
(מתוך ספר
הציטוטים
המפוברקים
המפוברק) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.