[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שאלוהים יברך את היום הזה
אני בהחלט מברכו
שאלוהים יקשט את היום הזה
ברוב הודו ותפארתו

היום הזה החל בחליל צד לוחש
שהזכיר לי מחוז שנהגתי לבקש
מסיבת הייחום או אפשר החיזור
כל חודשיים הייתי קופץ שם לביקור
ומתהולל עם בתו של כל איכר פשוט
לא אל תטעו בי אינני מהסוג שמבקש או מקבל רשות
ואולי דווקא בגלל זרותי ואסורותיי
הפכו כל בנותיו של טוחן הקמח לנערותיי
ובאמת שם היינו חשופים בלי עכובים
כל לילה סיימנו ופנינו מזיעה רטובים
תשוקה לא היתה שם רק שלל של גופות רעבים
שחיפשו ומצאו להם מעט עינוגי אהבים

שאלוהים יברך את היום הזה
אני בהחלט מברכו
שאלוהים יקשט את היום הזה
ברוב הודו ותפארתו

היום הזה המשיך בתרועת צ'לו ארוכה
שהזכירה לי את תקופת השתייכותי ללהקה.
לא זמרה ולא משחק כי אם קבוצת פורעים
עיר וכפר ומצודה, את הכל היינו קורעים.
במסעות זימה והרג ויינות וישבני נערים
שחיצים בהם השחלנו עת היינו שיכורים
מנינו עשרה אם כי בזמנים הטובים עשרים
נהגנו לפזר זמננו בשווה בין עניים לעשירים
את המעט ואת הרוב הסכמנו במלתעותינו לסאוב
ולא היה שם שום שומר חוק שימנע מאיתנו לזאוב
כל עיר שבה היינו נותרה מוכת קללה
כאילו היתה נערה שהארנו אחרינו חבולה

שאלוהים יברך את היום הזה
אני בהחלט מברכו
שאלוהים יקשט את היום הזה
ברוב הודו ותפארתו

היום הזה מסתיים עכשיו בחצוצרה רגועה
ולא אוסיף עוד לספר שכן מיטתי נגועה
לא בחולי הזיבה או טרשת עורקים נפוצה
כי אם בפצעי המריבה שהכריזו על הקבוצה
כל אנשי הכפרים והמצודות החליטו ברוב טובם
לשים קץ למסעותינו והביאו את חרבם
לשמש לנו השוט והמגלב וללמדנו לתמיד

שאסור לנו בשום פנים ואופן לשוב ולהחריד
את שלוות המוות שבה הם כה טובים
גם כשדקרונו למוות צעקנו "אנו החיים"
וכך הגיע בצניחה אל הבור סיפורנו השחור
הלוואי שתמשיכו אותנו שנשארנו מאחור

שאלוהים יברך את היום הזה
אני מברכו באמת
שאלוהים יקשט את היום הזה
בגופי ההולל ומת







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כיתה, זה סלוגן.
סלוגן ילמד
איתנו מהיום.
בואו נאמר כולם
ביחד סלום
לסלוגן:
("שלום
סלוגן!")
טוב, סלוגן, אתה
יכול לסבת ליד
רעות.
("אוף, לא רוצה
לשבת ליד הילד
החדש... הוא
מתחכם...")
רעותי, מה
סמעתי? צאי
מהכיתה! תחכי לי
ליד המנהלת
ותחסבי טוב טוב
על מה שאמרת.
בוא מתוק, תשים
את הילקוט
סלך...


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/5/06 23:11
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אגם ענקית

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה