|
אמא תראי
ילדים מתרוצצים על אדמות אחרים
כמה יפים, כמה שמחים
סוגרים את מעגליהם הקטנים
מסונוורים גם משמש
ילדים משוויצים בחופש
ישנים בימים בלילה נופלים -
תמיד חולמים
מתקרבים לרגע ונוגעים
אומרים שזה לחיים
אז למה אני כותב ובוכה?
התקרבתי כנראה
גם אני רוצה אז
גם אני רוצה
לחזור או להישאר?
געגוע בטעם של בדידות.
כמה מכוער כמה עצוב. |
|
|
השיער הבלונדיני
המהמם, העיניים
המבוהלות,
המדהימות
בלחותן,
המסתכלות עליי
ביראה והריסים
שהצלו עליהן;
השמלה הלבנבנה
שלך שתאמה באופן
מושלם את
הנעליים,
השפתיים
החושניות, העור
התכול... זה מה
שעשה אותך כל כך
בלתי נשכחת
כשהכנסתי אותך
לסיר.
גרגמל נזכר
בדרדסית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.