שם חבויים רזיי
מניח ראשי על הכרית
חותר בין הריי ומגדליי
חותר בין הרים ומגדלים
מבעד למסך הצללים
דפנות ליבי הולכות ונסגרות
בעודי נסחף
אל המקום בו נוצרים רגשות
שעון החול מתייצב על כנו
זמני אוזל
נאטמתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|