שלווה בת אשוח / ורק געגועי |
וידוי מפחיד על סף שפתיי
מילים חודרות
האם אוכל להגידן
אליך אני באה כל ימיי
באושרי נוטפת כמו בבושם
לוחשת כמיהותיי -
פרחי בר
בקולי שאינו נשמע
וכשאל עצמי שבה כל ימיי
מעורפלים כוכבי עיניי
נגוז אורם
ובושם מתאדה
לא מעיזה
לשאול,
לנחש,
להכיר
ורק געגועי לי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|