אליך אני באה כל ימיי
וידוי מפחיד על סף שפתיי
מילים חודרות
האם אוכל להגידן
אליך אני באה כל ימיי
באושרי נוטפת כמו בבושם
לוחשת כמיהותיי -
פרחי בר
בקולי שאינו נשמע
וכשאל עצמי שבה כל ימיי
מעורפלים כוכבי עיניי
נגוז אורם
ובושם מתאדה
לא מעיזה
לשאול,
לנחש,
להכיר
ורק געגועי לי
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.