"נשימות ארוכות, לספור עד עשר ולפקוח את העיניים..."
הייתם מאמינים שזה מה שהרופא שלי אמר לי?
נכנסתי למשרד שלו התיישבתי על הכסא מבועתת ממה שיכול לקרות
עכשיו וזה מה שהוא אומר לי?!
תגיד כבר! תגיד מה התשובות?! מספיק חיכיתי לך!
"תמר... זה לא הולך להיות לי קל..."
נווו  למה הוא מחכה??? אני עוד שניה מתפלצת כאן... אני בטוחה
שיש חור בכסא ממני...
"תמר זה טיפול ארוך, אבל את תעברי אותו, אני כאן והמשפחה שלך
גם..."
אלוהים.
אני לא מאמינה...
אבל חלמתי שזה לא זה... אלוהים התפללתי אליך, למה אתה עושה לי
את זה למה??"
"אל תדאגי תמר, זה הטיפול הטוב ביותר שיש למצבך בדקתי את זה
מכל כיוון אפשרי... את יודעת שאני רואה אותך כבת שלי, אני לא
אתן לשום דבר רע לקרות לך אני מבטיח לך...
תמר? את שם?"
לא הייתי שם... ניסיתי לחסום אותו במחשבות שלי. להיכנס לעולם
שלי איפה שהיה לי טוב מקודם.
עולם בלי מחלות, עולם של שלווה...
"תראי,הכדורים יגיעו רק עוד חודש, בינתיים אני צריך שתנקי את
הגוף שלך מסמים ואלכוהול החל מהרגע."
כדורים? מה כדורים? שו כדורים? לא דיברו איתי על כדורים. רגע
רגע... הוא אמר בלי סמים? בלי בירה? גם בלי בירה???
זה הדבר היחיד שטוב לי כרגע. אני לא יכולה לוותר על זה.
"אבל רגע, תקשיב לי רגע, אתה מדבר איתי כבר עשר דקות על טיפול
ואתה לא אומר לי מה זה."
"תראי תמר, אני אחזור ואומר את כמו בת בשבילי, הייתי שם מהיום
הראשון שלך במרפאות אצלינו, את זוכרת לפני שבע שנים, מי היה
איתך בכל הטיפולים בביקורים בבתי החולים? אני הייתי וגם עכשיו
אני איתך."
זהו, זה זה, ידעתי, הרגשתי את זה מבפנים.
לא הגיוני שעכשיו  הכל יהיה בסדר. אני מתחילה ללמוד עוד חודש
אז לא הגיוני שיהיה לי טוב. למה באמת שיהיה לי טוב?
"אוקי... אז מתי אני מתחילה בהקרנות? ומתי השיער ינשור? זה
יפריע אם אני יעשה קרחת??? אתה יודע שקשה לי עם הקאות ובחילות,
יש כדורים בשביל זה? והכדורים האלה שאתה מדבר עליהם איך זה
ישפיע עלי?
ומתי נתחיל בתרומות למוח עצם? אני בטוחה שיש לי איפשהו
התאמה,בוא נפרסם כבר מעכשיו אני מכירה מקום מצויין לזה. טוב,
אני אסע הביתה נארוז תיק ונסע לבית חולים."
"תמר יקירה שלי, על מה לעזעזל את מדברת??? מה בית חולים, מי
בית חולים, את לא צריכה הקרנות..."
מה זאת אומרת? אתה נותן לי למות ככה? בבית בלי להלחם בזה?
"תראה אני יודעת שאני חלשה, אבל אני אוכל להלחם בזה, אתה
תראה..."
"תמר! תקשיבי לי רגע!"
"אני מקשיבה לך כבר עשרים דקות ואתה לא מרגיע אותי!"
"תמר, זה רק זיהום!"
מה? רק זיהום? לא סרטן? אתה רציני?! אז למה לא אמרת לי קודם?!
"אני לא מבינה מה הולך פה."
"תראי מתוקה, יש לך זיהום במערכות הדם, זה לא דבר קל ובגלל זה
את חלשה נורא, הכדורים שתקחי יחזקו אותך ויחלישו את הזיהום."
יצאתי משם עם חיוך על הפנים.
ופתאום הכל נראה פשוט יותר...