מושיטה מחוש,
להעניק מחומה
לכל פרח צמא קרן,
אחוז בשורה תחומה,
מחכה לה.
לוקחת עימה תמונתו,
המסחררת בעוצמת צבעיה,
מקבלת כוחה
ממעניק מנוחם,
למחר -בו יפגשו שוב
בין אדמתו לשמיה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|