ביקשתי ממנה שתפתח את הלב.
אבל היא נעלה אותו כדי לא להתאהב.
ביקשתי ממנה שתפסיק לשקר לי,
והיא המשיכה.
אני רוצה להיות קרוב אליה, להכיר אותה יותר.
אבל היא רק מתרחקת ומדחיקה אותי הצידה.
אני מצלצל אליה כדי לשאול לשלומה,
והיא אדישה אלי.
אני קונה לה פרחים ויהלומים,
ואפילו תודה היא לא אומרת.
אני מנסה לחזר אחריה.
והיא... פשוט מתעלמת.


ואז בלילה שיש חושך וכולם ישנים ואני מתחבר אל עצמי ומערער על
כל מה שקורה מסביבי ועל החיים עצמם, אז אני שואל את אלוהים:
למה דווקא באישה הזו התאהבתי? הרי יש כל כך הרבה נשים בעולם
ודווקא היא שמתעלמת ממני אני אוהב כל כך? למה אהבה אינה יכולה
להיות הוגנת?


אבל אינני מקבל תשובה...


והיא ממשיכה להדחיק אותי הצידה, כדי שאני אצא לה מחייה.
היא נהפכת ליותר ויותר אדישה כלפי.
והיא ממשיכה להתעלם מרצונותיי, מאהבתי אליה.
והיא לא מפסיקה לומר שהיא לא אוהבת אותי.


וככה המעגל הזה נמשך ללא הפסקה.
והיא תמיד תהיה שם בתוך המעגל הזה של אהבה...