|
להביא אל ידיך ביכורים טריים
יצירות שנולדו מתוכי
ומאחרים
אמנות מעוררת השתאות
שתרחיב את ליבך
תרכך מבטך
תאיר את פניך
אליי
להביא אל ידיך
פרחים שקטפתי
מערוגות הנפש
שהושקו בדמעותיי כל החורף
ועתה, עם הנץ האביב
צבעי צהוב ואדום
מכסים אותן במרבדים מנומרי-שמש
של ערגה שרגעה
ועתה היא זורמת
בשיפולי עירויי הנוזלים
משקיטה את סערות הדופק
ממלאת כל תא שוקק ברקמות העור
ומרווה
את זעקות הכאב
שנפלטו אל שיריי ללא קול
מאחורי קירות ממסד הסדר הטוב
וההתנהגות הנכונה,
קירות שלא העזתי לשבור
ועתה מטפסת עליהם ערגתי הירוקה
עליה לא הצלחתי לגבור.
ראשי עטור ניצני אהבה השבה כל חורף
ללבלב בעורקיי
צועקת ממרחק את נחיצותה
ושותקת מקרוב
את הגינותה.
לשיר לך בצנעה קול שני
לילות ובקרים, שיהדהד אחריי,
להביא אל ביתך ביכורים
שאעניק לך בביקוריי
קורים של חלום
שחלמתי עליך
כל חיי.
22.3.2006 |
|
|
א: שלום.
ב: שלום.
א: אתה יודע
שאנחנו בעצם לא
קיימים ואנחנו
רק חלק מסלוגן
מטופש.
ב: נכון.
א: וזה לא מפריע
לך?
ב: אם אני לא
קיים, למה שזה
יפריע לי?
א: נקודה טובה.
ב: ברור שזו
נקודה טובה.
אחרת לא היו
רושמים שאני
אומר אותה.
א: רגע, אתה
מרמז על כך שאני
מקבל את כל
המשפטים
המטומטים, ואתה
את כל
הטובים?!?!
ב: כן.
שמואל
איציקוביץ' יוצר
דיאלוגים
עמוקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.