ביום האהבה נתתי לה שטר של 100 שקל. החלטתי להשקיע במתנה, כדי
שהיא תדע שאני באמת אוהב אותה. לקח לי המון זמן לבחור שטר
ספציפי, אבל ברגע שראיתי אותו ידעתי שזה הוא. כל האחרים היו
בלויים ומקומטים אך הוא נראה כמו שטר שזה עתה יצא ממכונת
ההדפסה. הייתי מאד מרוצה מעצמי. מעולם לא יצא לי לקנות מתנה כל
כך שימושית. תמיד יש מה לעשות עם 100 שקל. אם הייתי קונה לה נר
אז היא הייתה אומרת שזאת המתנה הכי בנאלית שאפשר לקנות ושאין
לה מה לעשות איתו. אם הייתי מביא בונבוניירה אז היא הייתה
מתחילה לספר לי על כל הקלוריות שיש בשוקולד. הייתי בטוח שעליתי
על המתנה הרומנטית האולטימטיבית.

כשנתתי לה את המתנה היא התחילה לבכות. היא אמרה לי שאני לא
באמת אוהב אותה ושאני מזלזל ביחסים ביננו. ניסיתי להסביר לה
כמה זמן חשבתי על מתנה, ושבחרתי במיוחד בשבילה את השטר הזה.
היא סיפרה לי שהאקס שלה היה משקיע במתנות ולא כמוני מחפף.
מסתבר שהמניאק הזה היה קונה לה שטרות של 200 שקל ועוטף את
המתנות בשטר של 50. אמרתי לה שאני אוהב אותה ושבשנה הבאה נלך
ביחד ונבחר כמה שטרות של 200 שיתחשק לה. היא אמרה לי שזה כבר
מאוחר מידי ושאם הייתי אוהב אותה באמת אז הייתי מציע לה באותו
הרגע שטרות של 200 ולא דוחה את זה לשנה הבאה.