א. פרח / קול מן האופק |
נר שכבה לעת בוקר
הותיר זיכרונות למכביר
כנטיפי שעוות האושר
האוחזים בשולי הסדין
יום של אור התדפק על הדלת
והדהד כשירת הדולפין
הקורא לה לבוא אל התכלת
כמו הים הקורא לשחפים
לו יכלה להחליק געגוע
במי מלח שוצפים בגלים
לא היה אהובה תעתוע -
הלוחש לה מילות אהבים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|