ליגד גליק / זיכרון אבוד |
דשא, ארגז חול. כף, לבד.
דלי. גן. ילד קטן. רואה ומבין.
משחק לבד. ידע את גורלו.
מכיר את הריח הזה.
מזהה את המנגינה ההיא.
רואה את המקום בו גדל...
ואחרי 30 שנה, האם יזכור את כל זה?
כשייזכר, הטעם המר מתוק של הילדות,
ההתבגרות, השחרות, יחזור
כמו סערה, יסחוף אותו בחזרה,
ירצה להתחיל מהתחלה.
אך זה אבוד. ויש לו לחיות
עד הסוף.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|