את מסתכלת בי בעיניים כה תמימות.
אינני מסוגל לראות דבר מלבד כאב.
את כמו ילד, ילד מפוחד,
אשר נסגר לעולם כפי שנסגר בפני כל החדש לו.
ואת... את רק מבקשת לישון. רק מבקשת לחלום.
כילד הנרעד והמצטמרר מלחישותיו המאיימות של הלילה.
מפלצות המתחבאות תחת מיטתו או מאחורי ארונו,
לך הם החיים.
ואת... את כמהה לחיבוק. כמהה לנשיקה. מאמא.
ואגלי הזיעה המצטברים על מצחו הקט,
על ליבך מצטברות מועקה וריקנות.

אז שבתי הנה, למענך.
להרדימך. לצבוע את חלומותייך בגווני הקשת.
לגרש כל שד השורק באוזנך מילות מוות.
לחבקך, לנשקך.
לשחררך מכל מועקה וריקנות.
להוכיח לעולם שיש בך אהבה.
ומי כמוני יודע,
את הרי הילדה הקטנה שלי.