חצי יושבת
חצי שכובה
יושבת בשקט
בחושך לבדה
ומדממת
"רק שלא ישמעו
רק שלא ידעו"
בכוח המחשבה
מנסה להשתיק את גופה
"לא רוצה לשתף אחרים
במילא הם תמיד עסוקים
ואין סיכוי שיבינו"
כך משכנעת את עצמה
לא לדבר עם נפש חיה
"שונאת את העולם
שונאת את כולם"
מנסה להצדיק מעשיה
"לא רוצה לראותם יותר בחיים"
משקרת לעצמה
היא רוצה לסיים את החיים האלה
לא טוב לה פה
רק בעיות וסיבוכים
ואין אנשים שמקשיבים
היא מרגישה לבד
לבד,ל-ב-ד
כן,הבנתם?
היא לא אוהבת להיות לבד
היא די שונאת להיות לבד
היא שונאת שלא מתייחסים
שלא יודעים ושלא מקשיבים
היא שונאת אנשים
ילדה אנטיפאתית
רוצה להיות במקום אחר
אולי זה טוב יותר?
איש לא יודע
זה לא כאילו מישהו חזר לספר
בטח כל כך נחמד כיף וטוב שם
שאף אחד אף פעם לא ירצה לחזור
אולי כדאי ללכת לראות?
הייתי עושה את זה
בשמחה!
אבל מה אתה?
לא כדאי לעזור גם לה?
לעזור לה לצאת מעולם שהוא היא לא נהנית
ואת רובו היא די שונאת
אבל מה עם הצדדים היפים של החיים?
אולי היא תיפטר מכל מה שהיא סובלת ממנו
אבל מה עם מה שהיא נהנית?
האם כדאי להפסיד ם את זה?
מה יותר שווה?
כל אחד מחליט בשביל עצמו
זאת החלטה שאני לא יכולה לעשות בשבילה
לפעמים,כשהיא באה אליי
ושופכת את הלב
איך שתמיד כשהיא מנסה לדבר
ישר משתיקים אותה או מתנפלים עליה
איך שאין לה זכויות ורק חובות
איך שמפלים אותה לרעה
אני שונאת את הסיטואציה הזאת
כי אין לי איך לעודד
אין לי אפשרות לעזור
ואין לי מה לייעץ
ומה אני כבר יכולה לעשות?
לשתוק ולתת לה לבכות |
