א. נ. מקרוב / חוק היובש |
כמו זיעה בליל קיץ שרבי.
המדבר, יבש כזרדים
קורא לדמיון לצאת.
סותר במשפטי ריקנות,
מדקלם אותיות שאיני יכולה לחבר,
ומתעתע בעוקצנות
כשקול רחוק נשגב מעלי,
זורה מלח על פצעים
כי יודע שלא אמצא
נחת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|