|
אחרי הכל
כשהגוף שוקע תחתיו
ענפים נדים לאישון
ציוצים לאוזן נקדחים
וברליוז משכיב את הנפש
לצד הרצון.
דבר לא שוקט
אבל הגוף - מקבל הכל.
באה מנוחה
אחרי הכל.
יוכי
מרץ 2006 |
|
|
מורה לספרות
אמרה לתלמידים
לכתוב שיר
בחרוזים, אז דני
כתב: הלכתי ביער
בין העצים,
והמיים הגיעו לי
עד הברכיים. אז
המורה אמרה: אבל
דני, זה לא
חרוז! אז דני
ענה: מצטער
המורה, אבל לא
היו מספיק מים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.