אחו- au  
איזור אחו מכריתת עצים - schwyz
(גרמנית של ימה"ב מאות  16-17)

בארץ שכולה אחו למרעה
ילדים קוטפים פטל
ונדקרים מקוציו.
שירים על אהבה למולדתם
אינם מכירים. אותם אולי יכירו
בלווי קבס של למוד היסטוריה
כאילו השירים הם שורש הרע.

יהודים נוסעים ברכבות גרמניות
מנהריה לתל-אביב
וקוראים בשיעמום בעיתון
על הקמת עוד אנדרטה
באירופה .
לציטוט היינה בשפתו אני נשאל
איך אינני שונא את הילד שנדקר מהפטל.

ואיך אשנא רק על שנולד
בארץ שכולה אחו.

מצופה

יותר מחצי מאה אחרי,
אפי עוד לא ארך כמצופה
אף על פי שאתה מושל בו
בעזרת רגשות אשם ונמוס מעושה
לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו
ואני בפיך: "דוקא לא
נראה יהודי", ואתה מצופה
חיוך נבוך, וחוסר הבנת
הדבר שאמרת.  

יותר מחצי מאה אחרי.
יותר משני דורות.
דבר מהותי
לא השתנה.

יותר, כנראה, גם לא ישתנה.

לזכור ולא לשכוח

והיום
אנחנו אדישים יותר.
מוכנים לכל היותר לנהל מלחמה
וירטואלית.
נסערים מידיעה על טבח
שם, או שם.
מזדעזעים מצילומי
רצח המונים
והולכים להכין עוד כוס קפה.
לא שכחנו.

אז, ההמון ניזון משמועות
ולא רצה לדעת,
אנחנו רוצים לדעת
אבל לא עושים דבר.