|
ושוב אתה נושק לצווארי
עם ריח המליון דולר
העולה מהזיפים
שלא גילחת
החום הזה
מדביק אותי אליך
כמו כפית אל הסוכר
נשימותיך מתגברות
אתה על יאכטה
אתה עולה על גל
ושט למרחקים
ואני ילדה רעה
מבודרת תלתלים
אל תתחמק מהחוטיני
המתערטל מול השקיעה
ומרקד על רוך זיפיך
את מחול התשוקה...
|
|
|
פגשתי שני ערבים
בערב במה
האחרון ושאלתי
אותם "תגידו
אתם מקריאים?".
אז הם אמרו לי
"לא, אנחנו סתם
פועלי במה".
ואני חשבתי
לעצמי, יא אללה,
איזו
גזענות!
בוליביה בסלוגן
הומני בלי
פואנטה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.