צרצר מעוך זה מה שנשאר
צרצר מעוך רגל פה רגל שם
וכשאני שואלת: איפה כל השאר?
אתה מביט בי חרש
לא אומר דבר

זוכר כשהלילה עוד זימן לנו כוכב
וצל ירח על מצחי גלש בלאט
כשצרצרים נגנו בכינורות זהב
זוכר את פעימת הלב המאוהב?

אתה יוצא לרגע אל החצר האחורית
אולי קוטף לי פרח
או מחפש לי צרצרים
למעלה הירח מתכרבל באור חמה
אתה חוזר שמח אבל
אני כבר רדומה

פתאום אותה צמרמורת מהלכת על הגב
כשחום אצבעותיך משנה את המצב
ושוב אני שואלת: איפה כל הצרצרים
אף פעם לא נבהלת
וברינה הם נכנסים

ושוב אני שותקת
אך הלילה שר
הן לי השארת ורד
ורד על הכר.