מבעד לחלון חדרי אור הירח מזהיב
אני נמלטת אל ההזיות
ולוקחת אותך עימי
נוסעת אל החוף
אל הגלים המלטפים
אל הירח הכחול
והשקט האין-סופי
נושקת שפתיך
מרגישה בחמימות
אתה חובק אותי אליך
שוב הולכת לאיבוד
ובין רחש הגלים
מתגברות הנשימות
עת פיסת חוף קטנה
עולה בלהבות
פתאום אתה שותק,
נעלם עם החיוך
הילד מתעורר
חוזרים למציאות
מבעד לחלון חדרי אור הירח מזהיב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.