ושוב הוא אומר לי:
"בואי נעלה למעלה
מחכים לנו רגעים יפים
אני מבטיח לך
הלילה עוד תגיעי לשיאים".

אני יודעת שהוא צודק
אני אוהבת שהוא שותק
אני יודעת שהוא יודע לענג ולפנק

אך לעיתים מעדיפה להשאר עם הירח
יש קסם באורו מפתה ומשכנע
שמרים אותי גבוה כל פעם בלי חשש
ונותן לי את הכח להתעורר ליום חדש.

ובשקט הזה של הלילה
אני מוצאת שוב את עצמי
שלווה ורגועה אוכלת סלט יווני

מוותרת בעדנה על עוד לילה חושני
הוא שוקע בכורסא ומתעורר
קצת עצבני:
"בואי נעלה למעלה
יגמרו הכוכבים",
קולו נשמע אחרת במרקם השגרתי

אני שולחת נשיקה לירח שמעל
ולוחשת: "אל תברח! אני עליך עוד אנחת..."