שחר מרקוביץ / את |
החיוך הכובש לא נותן לי מנוח
רק מבט אחד ושוב יש בי כוח
את הזרם שעובר בי ומרעיד את הגוף
לא יכול לשקר לידך כה שקוף
אז רק תני לי נשיקה כדי שאתעורר
חממי את גופי הקפוא, הפושר
השמיעי קולך הוא מנגינת חיי
אם רק תחזיקי את ידיי ותסתכלי בעיניי
את האור שאת החושך מגרש
ואיתך גם הפחד את ליבי נוטש
את השמש השמחה המאושרת
ואת הקשת שלענן חוברת
מסתכל לאחור על הריק שלפנייך
ונזכר שוב בדרך שעשיתי עד אלייך
איך ניגשתי והכל כמו בהילוך איטי
התקרב ועבר כמו חלום לידי
מיוחדת שלי את הכי בעולם
תמיד כשאת איתי אז הכל נעלם
זה שיר אהבה שנכתב בשבילך
ועם צרור של פרחים נשלח מאהובך
את האור שאת החושך מגרש
ואיתך גם הפחד את ליבי נוטש
את השמש השמחה המאושרת
ואת הקשת שלענן חוברת
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|