את המתק
אני שומר בצד
לימים של ודאות עכורה.
את השבר
אני מתמיד לכופף
שיזכיר לי כוחו של הפסד.
בין השמשות
אני אדם אחד לבד,
מחבר ומחסיר במארג,
שוכב במארב.
עם הסכין
אני מרפא חוליי הספק.
את הזמן
במגירות נעולות, שיתפרץ בנהמה.
את סדקי ההזדמנות
מותיר להזים את החשיכה
(וגם בקושי).
על השתיקה
מזדכה שתזכיר
שבעד האמת
אעמוד עד שתפילני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.