תמר קולבים / אופוריה קפואה |
ענן מכסה את גופה
את ליבה העדין הוא לוקח
במקום למצוא לה תרופה
צלקות צורבות את ידיה
השמש מזכירה לה עבר
בקור עוטפת חייה
מחכה היא תמיד למחר
בחלומותיה בורחת למקום רחוק
בלי עבר והיסטוריה
שם מצליחה היא לצחוק
ואחר כך תכנס לאופוריה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|