|
נישקתי אותה על לחיה הקרה
אך היא לא נישקה אותי בחזרה
היא שכבה כה יפה בארון מעץ
גופה עדיין תולעים לא שורץ
עיניה סגורות ופיה חתום
קול צחוקה לעולם יהיה הוא אלום
וכך היא שוכבת, איבריה דוממים
עזבה היא אותי למנוחת עולמים.
השיר מוקדש לטים ז"ל |
|
|
הזיכרון הראשון
שלי הוא מאתמול
בבוקר... או שזה
היה היום
בבוקר?
וואלה אני כבר
לא זוכר.
פרופ' ירמיהו בן
יהודה, חולה
אלצהיימר ב...
נו... איך
קוראים לזה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.