הוא חיכה לרגע הזה כל כך הרבה זמן. היו לו הרבה ידידות כי הוא
היה מה שנקרא בחור חמוד, אבל כמובן שהוא חיפש יותר, הוא חיפש
מישהי להתאהב בה מישהי שתתאהב בו, כשהידידות שלו שאלו אתו לא
פעם מה זה בשבילו אהבה, הוא היה עונה אהבה זה לשבת בשדה תעופה
לקרוא ספר על כסאות ההמתנה כשרגל אחת שלה מלופפת מעל הרגל שלך
והראש שלה מונח ומתכרבל לך על החזה, ככה הפשטות הזו של הקרבה
האוהבת באמצע המקום שלא הולך לישון אף פעם, זה מה שסימל בשבילו
יותר מכל אהבה. הוא היה רואה הרבה זוגות כאלה, אחוזים פחות או
יותר באותה תנוחה, בשדות תעופה שונים בעולם. במסגרת עבודתו הוא
טס הרבה מעבר לים, הוא מהנדס צעיר בחברה גדולה. כל זוג כזה
שהיה רואה היה גורם לו לצביטה בלב, צביטה חיובית הוא הגדיר את
זה, הוא נהנה לראות אנשים אחרים שטוב להם שיש להם אהבה כי
לפעמים בעולם המהיר שבו הוא חי הייתה הרגשה שאין דבר כזה יותר
שנקרא אהבה והזוגות האלה שהוא ראה בשדות התעופה החזיקו אותו
באמונה שגם לו תהיה אהבה יום אחד.
הרגע הזה כמובן הגיע, הם היו חברים כבר שנה בערך וזו הייתה
הפעם הראשונה ששניהם היו באותו שדה תעופה, מחכים אומנם לטיסות
שונות, אבל לשניהם היה כשעה עד לצ'ק איין, הם התיישבו על אחד
הספסלים הוא הוציא את הספר החדש של מארקס והיא הניחה את רגל
ימין שלה מעל רגל שמאל שלו כרכה את יד שמאל שלו מסביבה ונמנמה
עליו כשהשיער הג'ינג'י שלה מתפזר לו על החולצה, הוא היה
מאושר.
הם הכירו מטעות, טעות שלו, בלונדון, הוא היה אחרי טיסה ארוכה
מלוס אנג'לס, בדלפק של המלון פקיד הקבלה נתן לו את המפתח לחדר
ואמר לו שהוא בחדר 17, הוא הבין 70, הוא היה עייף מאד, הוא עלה
לקומה שבע והלך לחדר שבעים. הכרטיס שהיה בידו כמובן לא התאים
לדלת והוא ניסה שוב ושוב אבל האור האדום נשאר דולק, ואז היא
הגיעה ושאלה אם היא יכולה לעזור הוא אמר שלא והמשיך לנסות. היא
אמרה לו שאולי ינסה כרטיס אחר והביאה לו את הכרטיס שלה, הוא
באמת היה עייף, הוא לקח את הכרטיס שלה העביר אותו בחריץ ומיד
האור הירוק נדלק. הוא אמר תודה רבה נכנס לחדר זרק את התיק
לפינה הוריד חולצה נכנס למיטה והלך לישון. בבוקר כשהוא התעורר
היא שכבה לידו.
היא אשת שיווק בחברה גדולה, במסגרת עבודתה היא טסה הרבה מעבר
לים. גם היא חיפשה אהבה, אבל כל הגברים שהיא יצאה איתם נרתעו
ממנה בגלל העבודה, הם רצו אותה קרוב אליהם תמיד, היה קשה להם
עם הנסיעות, חלקם אפילו ביקשו ממנה להתפטר ולחפש עבודה אחרת אם
היא רוצה שהקשר ימשיך. כשהחברות שלה שאלו אותה לא פעם מה זה
בשבילה אהבה היא הייתה עונה אהבה זה להיפרד אחת מהשני בשדה
תעופה בנשיקה קצרה על השפתיים כשהידיים שלו על המותניים שלך
והידיים שלך נתלות לו על העורף, ככה הפשטות הזו של ההיפרדות
האוהבת באמצע המקום שלא הולך לישון אף פעם, זה מה שסימל בשבילה
יותר מכל אהבה.
צלצול שמלווה בהודעה שהנוסעים בטיסה 773 מתבקשים לגשת לצ'ק אין
נשמע ברקע, הוא סגר את הספר והכניס אותו לתיק הוא העיר אותה
בעדינות תוך כדי ליטוף שערה החלק ואמר לה שהוא צריך לזוז. היא
חייכה בעיניים עצומות, מתכרבלת עליו עוד קצת ובסוף קמה וליוותה
אותו לשער שלו ואז הגיע הרגע שלה. הוא החליק את הידיים שלו על
מותניה, היא הניחה את ידיה על כתפיו והם התנשקו נשיקה קצרה על
השפתיים ולרגע, בתוך כל ההמולה, הזמן נעצר והכל מסביבם השתתק.
היא הייתה מאושרת.
אבל כל דבר טוב נגמר...