כאילו שוטפות איתן הכל, דמעותיי

את כל הזעם, העצב והתסכול, יקירות שלי

לחיים לבנות ואף אדום מתירים להן להמשיך לזרום

ויש בי כוח להמשיך לתת להן לחיות

הן רוצות לטהר אותי, קטנטנותיי

לו יכלו לקחת איתן גם את המחשבות שלא נותנות מנוח

הייתי ממשיכה בהצגת חיי ללא שום הפסקות בין הסצינות

והן כל כך מלוחות, כל כך טעימות, מרגישה ששלי הן

מתייבשות מהר מדי ומופיעות אצל מישהו אחר

לעזור לו לשטוף את רגשותיו החוצה, גיבורות חיי

תודה על הכל, ואל תחזרו שוב מתוקות