ושוב הנחירות מרעידות את הקירות
מזכירות לי שאני כאן לא לבד
לעיתים הן נדירות לעיתים הן מתגברות
כך נולד עוד שיר כה מיוחד
נחירה עולה ונחירה יורדת
על ספת העור נרדם "הדוב"
רוח סתיו קרירה את פניו לוטפת
וצריך אותו גם לכסות
צרצרים בחוץ משחקים תופסת
הירח נעלם, כמו לא היה
אור בעלטה, ציפורי גן-עדן
מה יפה בחושך פריחתן
ושוב הנחירות מרעידות את הקירות
עוד מעט תיפול כאן התיקרה
מישהו יתעורר, אין הרבה ברירות
יחזקאל ילמד לקרא שירה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.