העשן כל-כך כבד,
עד שהוא נתלה מקצות האצבעות שלי
ונוטף כלפי מעלה, קצת חושני
קצת מפחיד
ואני לא בטוח מה אני עושה
זה כבר הבדל השלישי שאני זורק
והחדר מתמלא ריח של אשמה
וקצת געגועים
החלון פתוח ומקושט סורגים,
וקצת כואב לי עדיין לחשוב
על הזמן שהייתי סוגר אותו
כי זה הפריע לך
כשהיינו קופצים לתוך
האש
והיינו נשרפים
ואפילו אז
העשן לא היה כל-כך כבד |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.