אני פותח את עיני ורואה אותה שוכבת מולי, עדיין ישנה. רגליה
מכוסות בסדין שלי. הבטן השטוחה והלבנה נמשכת כלפי מעלה. היא
לובשת את החזייה השחורה שקניתי לה ומעליה חולצת כפתורים פתוחה,
שנקלחה בלילה מהארון. בין החולצה לחזייה, חזה העונג בולט
במקצת. מעל כתפיה הנעימות ראשה רוכן על כרית בנוחיות. קבוצת
שיער, משיערה החום והחלק, נפולה על פניה ומסתירה לי את יופיה.
היא שוכבת על הצד מולי, כמעט נוגעת בי. אני לא מתאפק ומלטף את
ראשה בעדינות.

היא מתעוררת, רואה אותי וחיוך קטן מתפשט על שפתותיה הדקות. אני
מסיט את קבוצת השיער עם אצבעי ומעביר אותה אל מאחורי האוזן
בליטוף רך. אני רואה את הפנים העדינות מחייכות אלי ומחליט
להמשיך. אני עובר עם האצבעות לאורך הלחי והסנטר ומלטף את פיה
ומפריד את השפתיים זו מזו. משם אני יורד לאורך הצוואר החלק.

אני מתקרב ומבקש לנשקה. היא נרתעת לאחור ואומרת תן לי רגע
להתארגן, רק התעוררתי. עכשיו אני מחייך ואומר מה, את מפחדת
שיהיה לי טעם רע בפה? היא מחייכת חזרה, מבינה שאני מכיר אותה
ויודע על מה היא חושבת. היא משיבה, לא, אני מפחדת שלי יהיה. לך
לא יכול להיות, אני עונה בחיוך. למה? היא שואלת. אני משיב, כי
את מתוקה מדי.

אוף איתך, אתה יודעת שאני לא אוהב קיטש. כן, אני יודע אני
אומר, אבל מגיע לך, כי את חושבת על שטויות ומפחדת מדברים
טיפשיים שאני אפילו לא חושב עליהם. היא שוב מחייכת בהסכמה ואני
מקבל נשיקת בוקר טוב. היא מתקרבת אלי ואני אליה. פיה נצמד לשלי
ונפתח קלות. אני פותח את שלי מעט יותר ומוציא לשון שמלטפת את
חלל פיה. אני רואה את הניצוץ בעיניה והיא סוגרת אותן, אני
בעקבותיה. הלשון שלה, כאילו מתעוררת לחיים, מתחילה ללטף את
לשוני. אני מחזיר אט אט את הלשון לפי. הלשון שלה בעקבותי. כעת
אני מקבל מסאז' מלשונה בפי. אני מרגיש את הלשון הרטובה מתפטלת
לה הלוך ושוב, סורקת כל איזור אפשרי. אני סוגר את פי ותופס את
לשונה בנשיכה עדינה. שנינו פותחים את עינינו ואני משחרר את
הלשון ה"סוררת" לחופשי.

אני שמח, ככה צריך להתעורר בבוקר. היא נשכבת על הגב ועוצמת
עניים. מרימה את ידה המשולבת בידי ונעה כלפי פיה. אני מרגיש
בכף היד נשיכה שמתרככת לנשיקה. כן, גם אני שמחה. את לא יודעת
כמה זמן חכיתי לזה, ללהתעורר ליד מישהי בבוקר ולדעת שזה המקום
שלך ושלה. ליד החברה שלי, ליד זאת שאני אוהב. גם אני אוהבת
אותך, היא עונה.

אחרי התארגנות מהירה אנחנו הולכים, משולבי ידיים, למטבח להכין
ארוחת בוקר. אמא שלי יושבת במטבח עם תיק העבודה שלה וכוס תה,
כמעט מרוקנת. היא מתסכלת עלינו חצי בהפתעה ואומרת בוקר טוב.
בוקר נפלא, אני משיב והיא מחובקת אלי, מהנהנת בראשה.

אמי לוגמת את שארית התה ויוצאת. ביי, ואל תעשו משהו שאני לא
הייתי עושה. אנחנו נשארים לבדנו במטבח. בחוץ השמש זורחת, השמים
בהירים, רק ענן אחד מטייל לו. הכלב שלי רובץ לו על המרפסת, חסר
התענינות במתרחש. שקט ושלווה מסביב. אני מבקש נשיקה נוספת
והפעם נענה מיידית. אכן בוקר נפלא. . .