|
אני חיה בעבר
בוכה עליו פנינים.
בתוך קלטות ישנות
אני מחפשת סודות
שאף פעם לא נפתרים.
הזמן שנעצר בתוך שעון החול
ממשיך להפליג מחוץ לו.
נשאר רק כזכרון.
כואב לי עכשיו להמשיך הלאה
ולדעת שאתה לא יכול.
כואב לי שזה לא באמת,
כואב לי להשתמש בציור עם מכחול
נמאס לי למשוך הכל. |
|
|
היי! אתה! כן
אתה! זה שפעם
אמר שלפעמים
כשמשעמם לו הם
שם את הסמן של
העכבר, כן, זה
בצורת היד, באף
של האישה האדומה
למעלה! כן, אני
מדבר אלייך!
אתה מנ- מנ -
מניאק!
מאז אני מכור.
אינדיבידואליסט
בדיוק כמו כל
אחד אחר, משתגע
מההתמכרות
החדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.