היו היה לו זרע באדמה,
שלגדול ולהתפתח עוד לא רצה,
היה לו טוב בסביבתו הנעימה,
עם האדמה הרכה והחמה.

יום אחד הוא החליט להתפתח,
ומסתם זרע - להפוך לנבט.
לאט- לאט הוא צמח,
הצמיח שורשים, ופרח.

ענפיו היו גדולים ויפים,
ומשך הוא את עיני כל העוברים,
כולם אהבו אותו מאוד,
ובעלו אף קיבל אות של כבוד.

הוא הקנה צל לסובביו,
ועזר לרעבים עם פירותיו,
הילדים נהנו לטפס עליו,
בזמן שהוא צמח ופרח...

יום אחד הבקיע מן האדמה,
דבר ירוק שלהיות עץ רצה.
בעלו טיפח אותו מאוד,
ורצה אף הוא לקבל אות של כבוד.

העץ החדש לא קיבל הרבה אהבה,
בגלל שכוונתו הייתה רעה,
הוא רצה רק תשומת לב,
ולכן לא הפסיק להתלהב.

יום אחד, בגלל קנאה,
קרה דבר ממש נורא:
העץ הישן נעקר,
על-ידי הגנן החדש, השחצן.

הוא רצה לקבל כבוד,
ולכן היה את העץ לכרות,
בגלל שחצנותו הרבה,
הוא הרס כל-כך הרבה אהבה...

נכתב בהשראת כמה אנשים סביבי