כמה אפשר ללכת,
ללכת ללא סוף
ללכת ללא כוונה להגיע.

אם רק יכולת
היית משתנה?
אם רק יכולת
היית מביעה משאלה?
ואת חושבת,
משאלות לא מתגשמות
רק טובעות את חותמן כעוד דבר נשכח
שלעולם לא יהיה שלך.

סופרת כוכבים,
ביום שטוף אור.

יושבת על כיסא
מול שולחן מצהיב
בכיתה קטנה
מבודדת,
שותקת,
עם רק בקשה אחת,

למדו אותי איך לטבוע.

בתוך עינייך השחורות
אשר אי אפשר לגלות את טיבן,
את סודותיהן הכמוסים ביותר
של ילדה קטנה.

ואותך איש אינו מצא,
איש אינו חיפש.
רק גופה בודדה
של ילדה קפואה.

עם בקשה אחת בלב,

למדו אותי איך לטבוע.