יוצאת לעולם, ילדה תמימה, מחפשת דרך מחפשת תשובה.
הולכת בשביל, מתבוננת בתמיהה,
הולכת בדרך ולא מבינה
מביטה לשמיים, שמש שוקעת,
מביטה אל המים, רואה כחול בעיניים.

והיא שואלת את עצמה...
היא מתגעגעת או ש... לא ?
והיא לא עצובה, גם לא שמחה, או אולי קצת מזה וקצת משם.

והיא רואה את בחוץ, את הכדור הגדול, והוא קצת מבולגן ועצוב
והוא קצת מחפש דרך אחרת להמשיך ולהישאר באוויר
האם הוא ימצא, האם הוא יצליח?
האם הוא יפסיק כבר לצנוח ולצנוח?

היא בתוך תוכה יודעת שהם אוהבים אותה אז היא שואלת את עצמה למה
הם לא מראים לה?
מה היא סך- הכל רצתה, אותה הילדה התמימה...
לחיות בעולם שתושתת על רגש ואהבה ולא על חומריות ושנאה.

והיום אותה ילדה כבר כמעט אישה מסתכלת אחורה על חייה ומבינה,
כמה  שהיא הייתה תמימה.
מנסה להקשיב מנסה שוב למצוא את הסיבה לכך שהיא לא מרגישה
שום רגש ושום אהבה.