"אולי תיתן לי לראות את האור"
אמרה הילדה הקטנה.
"אולי תפסיק כבר לשחק עם הרגש ותיתן לי להרגיש הרגשה אחת,
הרגשת שמחה. די, די, באמת לא עשיתי רע לאף אחד, באמת ואם
עשיתי... ביקשתי סליחה ואם לא אז הבעתי חרטה כי... המצ...
המצפון לא נותן לי!"
אמרה הילדה הקטנה למלאך בעל ההילה הזהובה והכנפיים הלבנות
והמלאך לא ידע מה לומר לה הוא רק הזיל דמעה. הילדה ירדה על
ברכיה והתחננה.

"לקחת לי את כל חבריי הטובים לא השארת לי אף אחד מהם, כולם
הלכו- ואני, אני ... נותרתי לבדי למה לא לקחת אותי!!!"
המלאך החל לבכות... גשם החל לרדת ולהרטיב את פני הילדה הקטנה
והיא בכתה ובכתה.

"אימא" - אמרה הילדה הקטנה.
"בלילה דברתי עם המלאך, היו לו כנפיים לבנות והילה זהובה.
סיפרתי לו הכל והוא התחיל לבכות. אימא, את אמרת לי שמלאכים לא
בוכים."
האימא של הילדה הקטנה לא ידעה כיצד לומר לה, היא... היא לא
רצתה לאכזב אותה.

"אימא, מה קורה?
למה את שותקת? למה... למה את לא מחבקת? את יודעת לפעמ...
לפעמים חיבוק גם מספיק, לפעמים לא צריך לומר מילה.