ד"ר סמית חודר אלי
נכנס לי לוריד שותה אותי,
אני במבחנה,
אני בהמתנה,
אני על המיטה של ד"ר סמית
והוא חודר אלי בפלסטיק,
חופר בי פנימה, רואה לי
אני במסך,
כמעט נכנעת למערומי.
הוא רושם ונושם כאילו כלום,
כאילו הייתי תרנגולת ביצים מספר שתיים,
הראש כבד וכבר לא שלי,
שום דבר מזה,
אתה מסתכל עלי, כמעט רואה אותי
וזה מכעיס אותי שכמעט בצער,
אלד בנים.
ד"ר סמית, אני אומרת... גרנד!
את יכולה לקרא לי גרנד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.