ביני ובין עצמי יש חומה
גבוהה מאד של מחשבות
ומאז שההיתי קטן אני זוכר
שניסיתי להגיע אל הצד האחר
אי אפשר עליה לטפס
גם אי אפשר לשבור ואין בה סדקים
אני שומע צעקות מהצד השני
אבל מי שצועק זה בעצם אני

ביני ובין עצמי יש חומה
ואף פעם לא הצלחתי איתי לדבר
חייבים להפיל את החומה
כדי לגלות בי את הצד האחר

זאת חומה רחבה לגמרי
שחוצה את כל ה"אני"
וזה לא כמו ברלין, לא יעזור כאן שום טיל
את החומה שבי איש לא יפיל
וכל האנשים הם אחד
ורק אני מחולק מבפנים
וזה מאד מיוחד שיש בי חומה
אבל זה מאד מתסכל כשהחברה כה שונה

ביני ובין עצמי יש חומה
ואף פעם לא הצליחתי איתי לדבר
חייבים להפיל את החומה
כדי לגלות בי את הצד האחר

אז נמאס לי החלטתי לצרוח
צרחות שהחבאתי שנים
צרחתי חזק בכל הכח
והחומה נסדקה מבפנים
התקרבתי לחומה אני בז
היא מתפרקת טלאי אחר טלאי
רגע של שקט, מבנים משהו זז
והחומה מתמוטטת עלי

ביני ובין עצמי כבר אין חומה
ואני אף פעם לא אצליח איתי לדבר
אני מת כי נפלה החומה
נשאר חי רק הצד האחר