בעומק הלילה אני רואה אותם שוב
בתוך שני תורים מובלים על ידי האחד הגדול
צועדים אל חזון חדש
ובתוך העיניים שלהם אפשר לזהות רק ניצוץ של גאווה

כן ככה הם צועדים שעות על גבי שעות
מטר אחרי מטר, קילומטר אחרי עוד אחד שבא אחריו
בשקט בשקט בלי רעשים שציפורי הלילה הרעות לא יקומו אלינו שוב


הוא אמר לי די איין לי כוח יותר... מחר יוצאים הביתה
ואחרי שעה של שכיבה מתה בתוך אדמת השטן
הוא שומע רעש זעיר, מסוג הרעשים שרק כאן הם נשמעים לא טוב
צרחות, שם.... הם שם... ואז שקט...


הוא לא יראה שוב את הבית
הוא לא ינשק שוב את החברה האוהבת
הוא לא ישחק עם הכלב
הוא לא ישתה יותר עם החבר'ה

אבל מה כול זה קשור לשומר ישראל

או כמו שהחבר'ה קוראת לך אחי... פראייר לאומי.



לזכר סרן לאונרדו ויסמן... גיבור ישראל