|
א. אנה / הלוואי ומישהו היה שומע |
הלוואי ומישהו היה שומע
שומע את קריאותיי
את חיי
את געגועי
את אהבתי
ואת שנאתי
הלוואי ומישהו היה מרגיע את הלחץ שבי
המישהו הזה לא עוזר לי
הוא לא רואה
לא שם לב
לא אכפת לו
הוא לא רוצה לראות
מתארת את עצמי מצמיחה כנפיים ועפה רחוק
מעולם מעל העננים כמו בחלום
עולה גבוהה
בין כל העננים
השמים הבהירים
אני עם כנפיי הלבנות היפות
לומדת לעוף
נוגעת בשמים
אומרת שלום
נפרדת ממך
ואומרת שלום
הדמעה נופלת משמים
ועל שפתייך
חבל שאתה לא זוכר אותי יותר
אוהב אותי כמו שאני אותך
אוהב אותי יותר ממך
אתה מסתכל אל השמיים ואומר להתראות
ממלמל משהו והולך בלי לומר שלום הדמעה שלך
שלך! נופלת על הרצפה ואני מרגישה אותך
ואת אותה דמעה
אבל זה לא עוצר אותי מלהתרחק מעולמך. |
|
|
תגידו, האיש
האדום הזה
מלמעלה לא מזכיר
לכם את ההוא
מ"החומה"?
נראה לי
פינק-פלויד
העתיקו ממכם!!
אחת מוכיחה
שמוצאה של האישה
מן הבלונד.
תגובת מערכת: גם
הם וגם אנחנו
העתקנו מציור של
אדוורד מונק
שנקרא
'הזעקה'.
זה שמאשר את
הסלוגנים שובפעם
נעלב מהבורות של
חלק מכותביהם
והורס להם את
הפנצ'ליין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.