[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ברוכים הבאים לבית המים המתוקים.
צהרים. אורין מרט שערת-אדיבות מזקנו.
השוער בכניסה לבית המרחץ היה שרירן גברי, לבוש למחצה במכנסים
מבריקים דמויי אוהל. הוא שילב את ידיו על חזהו המשומן כמנהג
הג'ינים העתיקים, והקיש בנעליו המחודדות, אתם מוזמנים להיכנס,
גבירתי, רבותיי.
הפיין חייך בזדוניות. הריחות שנדפו מתוך הכניסה הזכירו לו את
המרחצאות במולדתו גרניה. לשונו של מורגן בצבצה באין משגיח מתוך
פיו בזמן שהוא דמיין את קסנדרה מתמתחת בחתוליות בתוך המים
החמים. עיניו התערפלו וסנטרו כמעט נפל על הרצפה.
אורין שילם שישה מטבעות כסף יקרים עבור הכניסה, וכולנו נכנסנו
אחריו לחדר ההמתנה. בפנים היה שוער נוסף, דומה מאוד בלבושו
לחברו שבכניסה. הוא היה דווקא מדושן וכרסתן, ולידו הייתה ערמה
של תיקים וארנקים. הוא חסם בגופו את הכניסה למרחצאות, והזמין
את האורחים להפקיד בידיו את חפציהם למשמרת.
הלוחם הסיר את גרזנו ואת תיקו והניח אותם בערמה. מורגן, קסנדרה
ותור חיקו אותו בחוסר רצון מובהק. חרבותיה של קסנדרה נבחו בקול
חד את התנגדותן כזוג כלבי-רוטווילר צעירים שננטשו בחצר.
עושה השלום הסובלני הבהב פעמיים לאות פרידתו הזמנית מאדונו.
הוא נעמד על ראשו בשיווי משקל מוזר, כאילו היה כלב זאב מאולף
שדחפו לו מוט של משמעת-ברזל לתחת.
הגרזן התרפס על הרצפה הלחה ככלב-רוח זקן שכבר ראה ימים טובים
יותר - ראשו האימתני הונח בנוחיות על התיק של אדונו.
המטה של תורטורה נשען על הקיר והשקיף ברשעות על השוער השמן -
מודד את רחבו ואת היקפו.
גם התיק אדוני.
אני מתנצל אטוני, תור קשקש במבטאו העילג, הרגל ישן שלי. אני
הולך אתו לכל מקום. אני מציע שלא תפתח אותו. הוא נושך. התיק
הונח ליד המטה. חיוך הברונזה שלו לעג לשוער השמן - מפתה אותו
לפתוח, להתבונן בפנים. . .

המסדרון התפצל לשניים: אגף נשים ואגף גברים. קסנדרה פנתה
ימינה. מורגן הלך אחריה. הוא לא הבחין בשילוט. הגמד פנה שמאלה.
תור הלך אחריו. גם הוא לא הבחין בשילוט.
לאן אתה הולך שובב? קסנדרה שאלה לאחר שנעצרה במפתיע ומורגן
נתקע בה מאחור בטעות.
הכהן גמגם את התנצלותו והסתובב לכיוון השני. הוא זימן את סוכן
הדמיון שלו לבצע את המזימה הבלתי אפשרית: לבלות עם קסנדרה בתוך
אמבט מלא מים חמים.
שים לב! אל תעשה משהו שאני הייתי עושה ואל תשכח לספר לי איך
היה.
כן אדוני. ברשותך. . . אגש למזימתי.
גש גש היא כבר נכנסה!
סוכן חסר-הצורה התלווה אל קסנדרה בכניסה לאגף הנשים. היו שם רק
שני חדרים: חדר הרחצה, חדר העיסויים וחדר הניסויים.
באופן טבעי הלוחמת המטונפת פנתה קודם לחדר הרחצה. הסוכן
הדמיוני סייע לה להסיר את בגדיה כמו משרתת נאמנה. הוא הניח את
חליפת שריון הקשקשים השחורה על ספסל, קיפל את חולצת העור
הבלויה שלה ומעליה את חצאית הקרב הקצרה, וכיבס את הגופייה שלה
בקערת מים חמים.
הלוחמת העירומה נכנסה לתוך בריכה קטנה מלאה במים תוססים
ומהבילים. פרצופה התעוות לרגע בכאב ואז היא נאנחה ונתנה לחום
לחלחל לתוך בשרה. בבריכה היו עוד ארבע נשים. סוכן גירש אותן
בנימוס: גם את בלונדי, כן גם את. רק תשאירי את הזה שלך - תודה
ולהתראות.
סוכן שלח את אצבעותיו הרוחניות לבחון את חום המים. הוא ראה כי
טוב וזחל פנימה בסמוך לקסנדרה. גופו האוורירי התמזג עם זה
החלקלק של הלוחמת. הוא נטל את מטלית הרחצה של בלונדי, והחל
לרחוץ את קסנדרה. היא הייתה תשושה ומלוכלכת.
סוכן גיהץ את ידיה מהאצבעות ועד הכתפיים, עיסה את שרירי הזרוע
והתרפק על המרפק. קסנדרה בקושי הרגישה את היצור הדמיוני. היא
חשה מעין רוח קדושה שחלפה על גופה ועצמה את עיניה. כף ידה צללה
מתחת למים, לתוך התחתונים הרטובים שלה, ועינגה אותה בעדינות.
קסנדרה נאנקה בהנאה וצללה לתוך המים העכורים. שיערה היה לפקעת
נחשים אצתית. לאחר שגמרה את עיסוקיה בצבץ ראשה החוצה - תחילה
עיניים מלוכסנות מעורפלות, אחר-כך האף החמוד, ומיד אחריו התגלה
חיוך על שפתיה המתנשפות.
גם ראשו של סוכן הציץ מתוך הבריכה. הוא עטה מסכה של סיפוק
עצמי. גופו השקוף נטף אדים כאשר הוא התרומם וחילץ את עצמו
החוצה. היה עליו להמציא מגבת לבנה, לא גדולה מדי, שתתאים לגופה
הרטוב של קסנדרה. הוא קיבל אותה בזרועות פתוחות, וניגב את גופה
ברכות.
קסנדרה הבחינה שהיא עוטה לגופה רק זוג תחתונים רטובים, ומיהרה
להצטנע בעזרת הגופייה והמגבת. גם כך היא הרגישה עירומה. היא לא
חשה ממש בנוח ללא השריון והנשק שלה. היא אספה את חפציה ועברה
לחדר השני, חדר העיסויים.
סוכן מיהר לאגף השמאלי, ומצא את אדונו הכהן יושב בתוך אמבט
גדול של מים מהבילים. הוא הסב את תשומת ליבו בתנועות ידיים
גדולות.
נו, מה העניין?
הייתי אצלה בחדר הרחצה, אדוני. רחצתי אותה. עכשיו היא נקייה
ומבריקה.
יופי. עשיתם עוד משהו מעניין?
הסתפקתי במועט, אדוני.
מורגן צחק. גם היא באה על סיפוקה?
ברור, איזו שאלה? אתה רוצה שאגש לעסות אותה?
לא. אתה משוחרר.
אולי בכל זאת?
לך!
מה זה? אורין הפנה אליו את ראשו מתוך עננה של אדים.
זה שום דבר אורין. איש האלוהים סירק את זקנו האדמוני. אני
יוצא, המקום הזה מזכיר לי את המרק-עוף של אימא שלי.
ראש מעורפל עם עיסת-שיער אפורה הגיח מצד שמאל - חצי מאזין, חצי
מצותת לשיחה. בוקר טוב, בעל הראש אמר כדי לצאת ידי-חשד. אילו
היה אומר משהו כמו: 'שימרו על נפשותיכם ידידים, כי המלאך
בן-תאים מושך בחוטים. התפללו עד מחר כוהנים, כי אום יענה לכם
רק בחלום,' לא הייתי מתפלא בכלל. הייתי מסגיר אותו מיד לידיו
החמדניות של שר-המוות.
תור כמעט קרא את מחשבותיו. בוקר טוף אדוני. תסלח לנו בפקשה?
הפיין בהה בעיניו של הגמד הזקן - אורין ידידי, אפשר לשאול אותך
שאלה אישית?
שאל פיין.
אתה והקסנדרה - חברים טופים, יה?
חברים טובים, יה. חברים לנשק.
כמה זמן?
הגמד גלגל את עיניו העתיקות כדי להעלות את התשובה באוב
מחשבותיו. הוא הרים לצורך העניין את שתי ידיו האדירות ונעזר
באצבעותיו. שש אצבעות עד תחילת עונת החורף בלדלו, עוד שתיים
בנדודים: שמונה ירחים.
זה הכל? חשבתי שאתם . . .
לא. אורין הניד בראשו לשלילה. הוא נפגש עם קסנדרה לראשונה
בטעות. למעשה השניים כמעט הרגו אחד את השני. . . זה היה
ברוקי'ס בסתיו האחרון.
עשרות שנים אחרי מלחמות-האורקים הגמדים עוד החזיקו מגדלי שמירה
במעברים שבהר. ליתר בטחון. אורין היה במשמרת עם דורין ועם
בורג, שני חברים ותיקים. בשעת הדמדומים הגיעה בחורה למעבר.
דורין המפקד ירד לתחקר אותה, והתפתח ויכוח. במשך זמן רב הם
התכתשו, פרץ קרב, חרבות מול גרזן, זריזות ומיומנות מול ערמה,
כוח וניסיון. היא השחילה לו כמה דקירות לצלעות. מעולם לא נראתה
מיומנות כזו קודם לכן בהרים.
אורין ראה שדורין בצרות, אמר לבורג שיעלה לעמדת הקשת במגדל,
וירד בעצמו לעזור. עד שהוא הגיע למטה דורין כבר היה שחוט.
הלוחמת קיצצה אותו לחתיכות כמו סלט. את דורין, גיבור מלחמות
האורקים! אורין תקף אותה, אבל סגנון הסייף הקולח שלה בלם את
ה'תער' שוב ושוב. היא הייתה טובה הממזרה. נראה היה כאילו הקרב
הוא רק משחק בשבילה, לא מאבק לחיים ומוות.
אורין דחק אותה לקיר הסלע כדי לאפשר לבורג זווית קליעה נוחה
ונסוג מיד לאחור. למרבה המזל בורג היה ערני וקלע בול בבטן שלה
- מקרה נדיר אצל גמדים לפגוע בדיוק שכזה.
הקליע היה טבול בסם הרדמה חזק, והיא נפלה ארצה מיד אחרי
הפגיעה. צעירה היא הייתה וכל-כך יפה. הוא לקח אותה למגדל
השמירה, קשר אותה וטיפל בה במשך ארבעה ימים. לאחר שהחלימה הוא
נתן לה מזון מהכפר, מבארא-דור, ושלח אותה לדרכה. 'לאן?' הוא
שאל אותה. 'לחוף,' היא רצתה להגיע. 'איך עוברת הר? גמדים
להרוג.'
אורין ניאות ללוות אותה בשביל נסתר עד למרגלות המערביים של
הרוקי'ס, 'כדי לא הורגת עוד גמדים.' לבסוף הם נפרדו. הנערה
המשיכה מערבה והלוחם הזקן חזר הביתה לבארא-דור.
אורין שקל אם להישאר בכפר או ללכת עם הבחורה היפה, שהייתה גם
הסייפת הטובה ביותר שהוא ראה מימיו. אורין עקשן כמו עז, חזק
כמו דוב-חום - למה לא מחליט קל? כשחזר לכפר, הגמדים קיבלו אותו
במקלות ואבנים. 'בוגד!' הם קראו, 'רוצח! עזר לשדה לברוח ללא
עונש.'
אורין לא להרים 'תער' על גמדים מההר. אורין לברוח למערב.
שם מצאת אותה. הפיין ליקק את שפתיו בתאווה.
כן. אורין למצוא קסנדרה בזירת המוות לדלו. שם קרבות
לוחמים-יצורים. אורין אחרי כמה ימים גם נלחם קסנדרה נגד לוחמים
ברברים ענקיים, תנינים, גובלינים, אורקים, נמרים. צוות ראשון -
'אבן-חן' קוראים לנו. ראשון תחרות החורף זוגות. חזק מאוד. אף
לא מעיז לילחם אבן-חן. מארגנים להכניס אבן וחן לזירה. אז לברוח
מהר מהר, דרך הר, מישורים, מלדלו לכאן, לעיר חדשה. כאן לפני
שלושה ירחים.
סיפור מעניין, הגיב גונדרק. הוא התחיל לחבב את הגמד הזקן. לא
לחינם שלח אותו מסטר דומארס, ראש המסדר שלו, לחסל את אורין.
הלוחם הותיק היה דמות יוצאת-דופן - בדיוק כמוהו. בקיא היה
בענייני המוות והחיים, ובעסקי קרבות ומלחמות. הוא היה מצביא,
איש מלחמה, לודר. ספר לי על התער, הפיין הפציר בו לאחר ששניהם
יצאו מסיר המרק ועברו לשבת ליד מורגן על הספסל.
תער. . . תער אורין מכין, לילה, לפני שישים שנה.
עיניו של מורגן נדלקו כמו מנורות לילה, הכנת אותו לבד?
אורין עשה תנועה דו-משמעית בכף-ידו.
מה זאת אומרת?
הוא לעזור לי קצת. לתת הוראות. אורין לא נפח. אורין לוחם,
אורין בנאי - זהו. לא נפח. רק בנאי זקן.
מי עזר לך? אתה זוכר את שמו? מורגן חקר.
הוא אין שם. . . הגמד החווה בראשו למעלה.
שני הכוהנים הנהנו בהבנה.
תור ניצל את רגע השתיקה המביך כדי לחקור קצת את עמיתו מורגן:
ומה אתך? איך השגת את הפטיש שלך?
עושה-השלום? הוא . . . הוא - אני הכנתי אותו לפני עשר שנים.
בסייעא-דשמיימא?
איך ידעת? אל תגיד לי שגם אתה הכנת את המטה בעצמך. מורגן מיהר
להחליף נושא.
כמובן שלא! פיתי הוא מורשת עתיקה העוברת בירושה בין הפיינס.
אני קיבלתי אותו כמתנה מאב המסדר כאשר עליתי לדרגת פיין בכיר,
תור פזל בעצבנות.
מורגן התעניין כמה זמן עוסק תור בדת, הא?
אני בעסק כבר מגיל צעיר . . . בערך שלושים וחמישה מחזורים.
שלושים וחמש שנים! ירחם האל! מורגן ניסה לחשב כמה אנשים
אומללים נפלו קרבן לידיו של עמיתו הרשע. בחילה עלתה בגרונו
הצדיק. הוא הסתפק בכך שתור היה מסור לאמונתו בצורה שלמה ומלאה.
לפעמים זה כל מה שצריך כדי לחולל נסים. איזו עיצה אתה יכול
להציע לאחד צעיר כמוני?
מה לך עיצה ממני, בכיר כהני הרשע?
למרות חילוקי הדעות שבינינו, שנינו אנשי אמונה אדוקים ומסורים
לעבודתנו. אין חכם כבעל-ניסיון.
אתה מדבר על ניסיון העפר מורגן. האמונה נמצאת דפקא בעתיד. העפר
אינו משפיע על עצמת האמונה. העתיד הוא זה שמשפיע, יה?
מורגן הנהן בחוסר-הבנה מביך.
קח אורין לדוגמה. לוחם רגיל שהיה מגיע לגיל של אורין, היה
מסתכל על עפרו הרחוק ומרגיש את עצמותיו הכבדות ושריריו היו
נחלשים והוא היה נרקף ומת כמו סמרטוט רצפה מלוכלך, יה? אבל
אורין הוא לא לוחם רגיל. אורין כבר שבע-ימים, אבל הוא חי לתוך
עתיד גדול ומפואר. הוא יודע שהוא ימות בקרף. זה מה שמחזיק אותו
בכושר - העתיד. איש האלוהים לא צריך ניסיון רף-שנים כדי להפוך
לכהן רף-עוצמה. הוא זקוק רק לעתיד גדול יותר, לאמונה מלאה
וחזקה, יה?
הגבר בעל השיער הכסוף האזין לשיחה בקשב רב. אזנו השמאלית -
המאזינה - גדלה לממדים עצומים, הייתה לאפרכסת חסרת-בושה שקלטה
את השיחה כמו צלחת לווין משוכללת: קולטת, מפענחת, מתרגמת.

קסנדרה הייתה שרועה על ספסל עץ רחב. ראשה המנומנם היה קבור
בערמת צמות מבשרת-שחורות. היא התמתחה והתכווצה בידיה של המעסה
כמו חתול-בר לכוד, שזה עתה למד ליהנות מיתרונות השבי. אצבעותיה
המשומנות של המעסה חקרו את מרחבי גבה הנוקשה, בין צלעותיה,
השרירים הדקים ומעטפת עורה החלק. היא הייתה כאקדח לאחר הניקוי
- כלי נשק עצמתי, מתוח ומשומן.
מעל ישבנה נחה למשמרת מגבת צדיקה. המעסה שיחדה אותה ושכנעה
אותה לוותר לה על מקומה. היא טבלה את כפותיה הצעירות בתוך קערת
השמן ונתנה לאצבעותיה לחלוף בחטף על הלחיים הרכות-קשות של
הישבן.
שמן חם הציף את עורה והתנקז אל תוך הרווח שבין רגליה. בתנועות
מנוסות לשה המעסה את קסנדרה כאילו רצתה לאפות ממנה חלה חגיגית.
הלוחמת גלגלה את עיניה מרוב הנאה. היא נתנה לגופה לשקוע בתוך
לוח העץ והתמסרה באפיסת כוחות לעיסוי החודרני.
המעסה נדדה למטה, לירכיים הארוכות, מלטפת ומשמנת בהתחלה, לשה
וכואבת בסוף. היא קיפלה את הברכיים ועברה אל השוק השמאלית,
מלתעות-ידיה ניזונו מהשרירים הסבוכים וליקקו את העצמות הטריות.

לקינוח טבלה המעסה את ידיה שוב בשמן חם, והקדישה את תשומת ליבה
המיוחדת לכפות הרגלים של קסנדרה. הלוחמת נאנחה. היא נתנה לגופה
ליהנות מהעיסוי המענג, ונדדה בדמיונה למקום אחר. . . מקום בו
יש פלג מים זורמים, אדום-החזה משורר והאוויר מלא בריחות של רוח
הקיץ החמימה.
קסנדרה הצעירה - לבושה בעורה בלבד - שטפה את עצמה בפלג מים
קטן. מסביבה הציצו שפני סלע חצופים בין השיחים, ואדומי-חזה
נורו כמו חצים קסומים מקשתו של צייד אגדי. היא עצמה את עיניה
והתענגה על מגע המים בין אצבעות רגליה. קרקעית הנחל הסלעית
הייתה קרירה ומרעננת.
שריקה פילחה את העולם - חץ מקשת!
קסנדרה חטפה קליע בבטן ותולעת הכאב החלה לכרסם במוחה. דם ניגר
על רגליה ובמפשעתה, והיא נפלה למים בחוסר שליטה. ידיה נחבלו
בסלעים. שריקה נוספת פילחה את האוויר עוד בטרם התאושש מהדי
הירייה הקודמת. הקליע חלף מעל ראשה המונמך ---
קסנדרה זינקה ממקומה. היא כמעט נפלה מהספסל, אבל מורגן מיהר
ללכוד את גופה הקופצני, ששש, מה קרה לך מתוקה? חלום רע? את
בסדר?
אתה! מה אתה עושה פה?
מעסה אותך, איש האלוהים התוודה, משהו מטריד אותך? אני עושה חזק
מדי?
קודם הייתה פה . . . מישהי אחרת.
מורגן המשיך לבחון ולטעום את בשרה של קסנדרה בידיו. הוא הצמיד
את כתפיה למישור הספסל וניסה לתפוס את השריר החמקמק שבין הגב
לעורף.
אסור לך להיות פה.
אל תגלי. . .
איש האלוהים רמז ללוחמת להתהפך בתנועות נמרצות של כפות ידיו.
היא שיתפה עמו פעולה, והתרפסה על גבה עם ידיים מתוחות אל-על.
מורגן ליקק את עיניו בהנאה. הוא רצה פשוט לאכול אותה ככה כמו
שהיא עם כל השמן והזיעה והלחות. הוא אסף אותה בחיקו ודידה
בכבדות לחדר השלישי, חדר הניסויים.

עיניו של גונדרק בהו בגרונו המזוקן של ידידו הזקן אורין. לפני
רגע קל שניהם חזרו לחום המבעבע של הבריכה. אדי מים התערבלו
סביבם כמו ערפל של ספינת קיטור בערב קיץ חם.
נו אורין מספר קצת קסנדרה. עכשיו פיין תור מספר קצת גרניה.
מה אוכל לספר לך? רוצה לשמוע על בית המלוכה של גרניה? בוא שמע
סיפור טוף. . .
מלתעותיו של תור המשיכו לפטפט בלא קושי, נתקלות פה ושם במילים
מוזרות או בלתי-מוכרות, או בהברות-מכסחות-שינים. מוחו עבד על
אוטומט. למתבונן המסור - האדון המבוגר הידוע בכינויו ולקוב -
היה ברור שקולו השבור של הפיין, אינו שייך אלא לבבואתו הארצית,
שהתבשלה לאיטה במים הרותחים.
הלורד תורטורה עצמו היה עסוק באותו זמן בנטילת מידותיו של הגמד
הלוחם אורין 'התער' הוא שלף סרט מידה גרני ירקרק וסימן את גבהו
של הגמד חמישה וחצי פגיונות ואת היקף החזה ארבעה פגיונות
לפחות! הוא מרט את זקנו המפולפל ספר את אצבעותיף שלוש מיותרות
לחתוך-זה-לא-ברוך שייף את אפו לעיסה דביקה ומרח על כוכי עיניו
המנוקבות עקר את שבע שיניף קדמיות מספר של מזל ואת לשונו
הפטפטנית לבל יתלונן על כאף תפר את אזניף כמו בורקס ממולא ברסק
צלעות חזה וחפר את ליבו בפגיון מחודד לקינוח טיגן אותו טוף-טוף
על מחפת כמנחה לאלת כאף ועינויים אום!
גונדרק אחז את זרועו האימתנית של הלוחם הזקן ולחץ בכוח, כאילו
מנסה לבחון את כוחו של ידידו.
פיין! מה אתה עושה? עיניו של אורין נדלקו כמו יהלומים במכרה
נטוש. הוא שיחרר את עצמו מן האחיזה ויצא מהמים. הפיין יצא
אחריו. שניהם התנגבו והתארגנו ללא מילים, ופנו לצאת החוצה
לאולם הקבלה.
באופן מפתיע הלורד המזהיר מצא את פיו הנחושתי של תיק המוות שלו
פעור לרווחה בחצי חיוך מנצח. טיפת דם קטנה העידה על כך שהשומר
השמן לא עמד בפיתוי האסור וניסה לחשוף את תכולתו של התיק. הוא
בוודאי נתקל במחט מורעלת או בסכין מנתחים חשוף או בחוט דייגים
מתוח. גונדרק ניסה לברר עם פית' מה קרה שם, אבל הנחש שמר על
ארשת של אדישות מכובדת.
אורין ערך בדיקה לוודא שכל הציוד נמצא: תיק הגב שלו ו'התער',
הפטיש של מורגן והחרבות החצופות של קסנדרה - הכל היה במקום.
שאר החפצים - תיקי גב ומרשרשים - היו בערמה בפינת החדר. שריון
הקשקשים של קסנדרה נעדר - הוא לא זכר אם היא לקחה אותו פנימה
או שמא השאירה אותו בכניסה ונגנב.

האדון ולקוב הופיע ברביעית !
גבירותיי ורבותיי, קוראים יקרים, הופעה סמלית של דמות שולית
ללא שם - חסר משמעות. הופעה שנייה - עדיין ללא שם - ניחא.
הופעה שלישית - הפעם עם שם שהוזכר בעבר - משהו חשוד בהחלט. כעת
שימו לב: האדון התקרב לשני הידידים הטריים אורין וגונדרק תור.
מה שלומכם, הוא שאל בסתמיות, איך היה?
אילו היה החשוד מופיע רק שלוש פעמים, הייתי משער שהוא עוקב
אחרי חבורת הגיבורים שלי למטרות אישיות נסתרות. אבל פעם
רביעית? קוראים יקרים - עכשיו זה ברור: החשוד אינו עוקב רק
אחרי ארבעת הגיבורים, אלא גם אחריי! כלומר אחרי עבדכם המסור,
המלאך המספר סוד בן-תאים. ניכר הדבר שנוכחותו הסמויה דוחפת בעל
כורחי את אפה לתוך העלילה - מסבכת ומפתלת אותה עוד מעבר למה
שאני עצמי תכננתי. הבה נעשה קצת סדר בבלגאן אם-כך.
במקום לרחרח אחרי עקבותיהם המטעים של גיבורי הסיפור כמו כלבי
גישוש מקצועיים, נעצור בצד לנוח לרגע אחד, וננסה להבין את
התמונה הכללית. לאן לעזאזל אנחנו הולכים?
בינתיים שלחתי את הארבעה למשימה סתמית בארמון הצפוני. עליהם
למסור איזה חפץ לידיה של מכשפה אחת בשם טינה. לכאורה משימה
פשוטה, לא? אך לא כך הדבר! קוראים נכבדים, אין דבר מסובך יותר
למי שאינו מכשף להיכנס לכנס השנתי של הליגה. גם אמן התחפושות
המוכשר ביותר - ספק אם יעבור את ביקורת הכניסה לארמון. יש
להיעזר בהכנה מוקדמת וביד המזל הגורלית על מנת לחדור לארמון
ולהשתתף בכנס השנתי. אחלו להם בהצלחה, כי בלעדיכם הם לא יכנסו
לארמון.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם פדופיל זה
מישהו שאוהב
קטינים ונקרופיל
זה מישהו שאוהב
מתים, זה אומר
שפרופיל זה
מישהו שאוהב
מקצוענים?




(המוצון ברגע של
סטייה מינית)


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/10/01 14:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תומאס בלנקו

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה