נכתב בלי לחשוב. ונכתב מזמן
לכתוב בלי לחשוב
את המילים הכואבות
מליבי אל היד
בדם הן זורמות.
טיפות של כאב,
נוטפות להן בלאט
מאצבעותיי המדממות
מאהבה אלייך.
והעט ממשיך בשלו
גולש לו על הדף
כמו רומן מתמשך
שבא והולך
ואף פעם לא נגמר.
שורה, ועוד שורה
והמילים, כבר עייפות נורא.
כותבת אלייך
ולא יודעת לאן
כותבת עלייך
על הדף הלבן.
אוהבת אותך
ואתה כה רחוק ממני...
מחשבות זורמות במי החיים האדומים
רגשות מניעים את מפרקיי המתנוונים
מתנוונים מאהבה עיוורת וכואבת
וחדה ומעיקה.
אהבה אמיתית
אהבה עמוקה.
אהבתי אלייך היא אהבתו של העט אל הדף
רומן מתמשך
שבא והולך
ואף פעם לא נגמר. |
