אתה קורא כתב ברייל גופי
בתבונה קדומה.
בליטות סמוקות המסגירות סודות,
נכנעות, בלא תרעומת.
שואף תמרוקי תשוקותיי -
נפעם.
קצות אצבעותיך מודדים
מרחקים ועומק תאוותיי,
מפענחים אותות
בין השורות.
יורד לעומק העומקים
של הנכתב,
חש את טבעו, את טיבו.
ולבך לא יודע קרוא-וכתוב,
נפשי - כתב חרטומים לו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.