בימים מעיקים בין פטיש לסדן
עוד יש נשים בודדות ונושבות
מתייפחות אז שירים שהומים בשנתן
מרעידות נשמות כה טובות
אביונת תחילתן
ושולף האוויר בשחקים חרבות
וחותך שרשרות פריחתן
בדרכי סלסולים הן תמיד רעבות
אל שורשיי עצבותן
עת שוטפות המילים מושרות אהבות
במים טובים הן מרוות תשוקתן -
ברפרוף של שמחות כואבות. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.