|
תסתכלי לכאן
יש פה שברים
של ימים רחוקים
של חלומות אחרים
הבתים צהובים בפינות
עם דשא נבול בגינות
וילדים שרצים אל אופק
של מקומות שמחים
ובינתיים אנחנו עוד כאן
יושבים ופורטים
בגיטרה חורקת
מתחת לגגות מתפרקים
הזמן בינתיים
עובר קרוב אליך
וכבר שנתיים
את לא זוכרת פנים
של אנשים אוהבים
תסתכלי שוב לכאן
תראי את מה שעזבת
אז כשהלכת לאט
נשמת את האוויר של הבוקר
והיה לך כל כך קל
ובינתיים אנחנו עוד כאן
יושבים ופורטים
בגיטרה חורקת
מתחת לגגות מתפרקים
(ופורטים
שרק לא ייקרע המיתר) |
|
|
מדהים איך תמיד
קוראים את זה.
זה כמו שתמיד
קודם כל בוהים
בפרצוף הצועק
הזה למעלה.
מה, הכתוב באמצע
לא מספיק
מעניין?
אחד שמטריד
אותכם שוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.