New Stage - Go To Main Page

ליה ברגר
/
אוהבת

כל כך מתגעגעת, אבל פוחדת להתקרב יותר מדי, שלא אבלע במציאות
שאינה שלי.
"אני אוהב אותך. כל כך אוהב אותך", שוב ושוב, וזה כמעט מאבד
מטעמו הטוב. כל כך הרבה פעמים אמרת. חדלתי מלספור.
פעם עוד הייתי מגיבה בחזרה. פעם הייתי אומרת שגם אני אוהבת. כל
כך הרבה, כמו שבחיים עוד לא אהבתי. פעם הייתי נותנת לך לנשק
אותי, ולחבק אותי, ולסחוף את כל כולי איתך.
עכשיו אני פתאום פוחדת שכל זה לא אמיתי, עד שכל נגיעה כזאת
יכולה לסיים את האשליה הזו שלי. אשליה מתוקה, אם רק היית נמשכת
לנצח. אם רק היית באמת. הייתי מסוגלת לחייך. הייתי מסוגלת לחבק
ולנשק, כאילו העולם כולו תלוי בכך.

כבר מאוחר, והפחד משתלט לבסוף על היצר.
השפתיים שוב שקטות, שוב רוגעות מן החשק.
כאילו היתה סערה, ועכשיו היא איננה.
עכשיו אני רגועה. כשאני לבד בחדר, כשאני לא חושבת עליך,
כשהמחשבות מתחילות לברוח, שהערפל עוטף את הדמיון. אני נרדמת.
רק אז אני שקטה. רק אז אני באמת נרגעת. אני שוב נושמת בשביל
עצמי, ולא בשבילך. אני שוב אני. רק לא בגללך.

[וזה הכל כי אני אוהבת אותך יותר מדי.
גם אם לפעמים אני מפסיקה להגיד.]



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 1/5/06 13:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליה ברגר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה